ב-14 באוקטובר 2014 נהפך אחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בעולם לשדה קטל, כשמאות תרמילאים נלכדו בסופת שלגים על רכס האנאפורנה בנפאל. ארבעים ושלושה מטיילים נספו, בהם ארבעה ישראלים.
יממה לאחר מכן נשלח העיתונאי דניאל אדלסון לסקר את האירועים עבור "ידיעות אחרונות". בין פס ההרים המרהיב למיטות הניצולים במרפאת המטיילים שבקטמנדו הוא נחשף מקרוב לעדויות ולסיפורים שהתחוללו על רקע סערת השלגים.
בית התה על פס המוות הוא רומן בדיוני שנכתב בהשראת החוויה הזאת.

מיכה, עולה מברית המועצות, מאושפז לצד סתיו המושבניק, ושניהם ממתינים לידיעה בנוגע לגורלן של בנות זוגם. יניב, טייס חילוני שמאוהב בטייסת דתייה, אינו מצטרף לטרק בגלל משבר ביחסים ביניהם. כשהוא שומע על האסון הוא מתעקש להתלוות לצוות מסוק החילוץ הישראלי בחיפוש אחרי הטייסת ושאר הנעדרים. שני המחלצים גדי ואופיר מתפצלים בעקבות ריב, ואחד מהם נאלץ לעבור את הלילה בקור מקפיא עד שיחולץ בעצמו למחרת בבוקר.
בית התה על פס המוות מציב את גיבוריו בפני דילמות קשות: האם להישאר בבית התה שנמצא על הרכס ועלול לקרוס תחת עומס השלגים, או לצאת אל לב הסערה? האם לעזוב את המטיילים המותשים ולנסות להזעיק עזרה או להישאר שם איתם? זהו סיפור שמטבעו עוסק בשאלות של מוסר וגורל, בבחירה ובתחושות אשמה, אך מעל הכול זהו סיפור על מסע שהוא משא, על הכוח של ״הטיול הגדול״ אך גם על הסכנות והרגעים הקשים שטמונים בחובו.