אִמָּא תָּמִיד אוֹמֶרֶת: "מִשְׁפָּחָה זֶה מָה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ," וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים, אֲבָל אֶת כֻּלָּם אֲנִי (לִפְעָמִים) מַמָּשׁ אוֹהֵב: אֶת אִמָּא וְאַבָּא, אֶת הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל אַבָּא, אֶת מִיכַל, אִמָּא שֶׁלָּהֶם (שֶׁמְּכִינָה תֶּה מֻשְׁלָם), אֶת חָנָן, הַבַּעַל שֶׁלָּהּ, אֶת הַתְּאוֹמוֹת שֶׁלּוֹ (שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי לַמְרוֹת שֶׁהֵן לֹא אֲחָיוֹת שֶׁלִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁלִישׁ), אֶת יוֹסִי הָאוֹגֵר שֶׁלִּי וַאֲפִלּוּ אֶת עִדּוֹ, אָחִי הַקָּטָן. כְּשֶׁכֻּלָּם בָּאִים אֵלֵינוּ לַגִּנָּה הַגְּדוֹלָה, הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי מְלֵאָה עַד הַקָּצֶה, וַאֲפִלּוּ עִדּוֹ פָּחוֹת מְעַצְבֵּן.
כֻּלָּם פֹּה עַכְשָׁו הוּא דְּיוֹקָן עַכְשָׁוִי וּמְלֵא אַהֲבָה שֶׁל מִשְׁפָּחָה מֻרְכֶּבֶת וְשֶׁל שִׂמְחָה פְּשׁוּטָה.