בשבתות הם יוצאים אל המטעים הצעירים. האדמה סדוקה מרוב קיץ. הוא עוצר ופורש בשבילה מחצלת תחת אחד העצים. הוא עובר דרך הבוסתן הקטן ושב אליה, מביא איתו פומלה מבכירה, תפוז שמוטי עסיסי, קלמנטינות, או גויאבות בעונתן. פריחה, ציפייה ופרי. משקה, מרסס, מדשן, מקלטר.

היא מרגישה סנוור רך, כמו אור ראשון שמנסה להבקיע דרך התריס. היא נזהרת מרגעים כאלה. היא יודעת, זה הזמן שבו הוא ממציא חלומות חדשים.

סערה במים רדודים הוא סיפור חייהם של בת קיבוץ ובן מושב, שנולדו והתבגרו עם המדינה. החינוך הקיבוצי של טליה והעצמאות שנכפתה על דרור מגיל צעיר הופכים את המפגש ביניהם לנוגע ללב ואת דרכם המשותפת לבלתי צפויה ופתלתלה.