אִמָּא שֶׁל דֻּבִּי מְפֻזֶּרֶת כָּל כָּךְ. הִיא שׁוֹכַחַת לְהָעִיר אֶת דֻּבִּי לַגַּן, הִיא מִתְבַּלְבֶּלֶת בַּצְּבָעִים שֶׁל הַגַּרְבַּיִם שֶׁלּוֹ, הִיא מַכְנִיסָה לְתִיק הַגַּן אֶת הַקָּפֶה שֶׁלָּהּ בִּמְקוֹם בַּקְבּוּק וּשְׂמִיכָה... וְגַם כְּשֶׁהִיא זוֹכֶרֶת לָקַחַת אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים הִיא בְּעֶצֶם שׁוֹכַחַת. כִּי הַתִּיק נִשְׁאָר בַּבַּיִת, אוֹ בַּגַּן... בֶּאֱמֶת, אֵיפֹה הוּא עַכְשָׁו?