לְמוֹעֲדוֹן הָָרָעִים־הַטּוֹבִים
כְּבָר הָיוּ יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר...
מַר זְאֵב וְהָרָעִים שֶׁלּוֹ הִסְתַּבְּכוּ עִם הַמְּכַרְסֵם הַלֹּא נָכוֹן,
וְכַדּוּר הַפַּרְוָה הָעַצְבָּנִי הַזֶּה מְחַפֵּשׂ נְקָמָה.
הַאִם הֵם יִשְׂרְדוּ אֶת הַמִּתְקָפָה? הַאִם יַהַפְכוּ לְ גִבּוֹרִים?
וּמָתַי הֵם כְּבָר יַפְסִיקוּ לְנַסּוֹת לֶאֱכֹל אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי?
אַתֶּם עוֹמְדִים לְכַרְסֵם אֶת הַצִּפָּרְנַיִם מֵרֹב פַּחַד וְלִירֹק אוֹתָן הַחוּצָה מֵרֹב צְחוֹק
בְּסֵפֶר 3 שֶׁל "לֹא רָעִים בִּכְלָל"!