כֶּשֶׁף מִשְׁתַּלֵּט עַל יְצוּרֵי הַפֶּלֶא

הַמַּסָּע לְשִׁחְרוּר אָוַנְטְיָה מַמְשִׁיךְ...

הַשֵּׁן שֶׁל אַלְגָּחוֹן רוֹטֶטֶת בַּמָּגֵן שֶׁל תוֹם וּמְסַמֶּנֶת לוֹ שֶׁנְּחַשׁ הַיָּם הָאֲצִילִי נִמְצָא בְּסַכָּנָה. הוּא שָׁבוּי בִּידֵי הִידְרוֹן, מִפְלֶצֶת בַּעֲלַת שִׁשָּׁה רָאשִׁים נְחָשִׁיִּים הַשּׁוֹכֶנֶת בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁחֹר. תוֹם וְאֵלֵנָה מְמַהֲרִים לְהַצִּיל אֶת אַלְגָּחוֹן, אֲבָל הַפַּעַם לֹא רַק חַיַּת פֶּלֶא מְאַיֶּמֶת עֲלֵיהֶם בְּמַמְלֶכֶת הָאֹפֶל שֶׁל מֶלְוֶל, אֶלָּא גַּם פּוֹשְׁעִים מְסֻכָּנִים.