מִיכַל דָּלִיּוֹת מַזְמִינָה אֶת הַיְּלָדִים וְאֶת הַהוֹרִים לְהִתְוַדֵּעַ
לַפִּתְרוֹנוֹת הַחִנּוּכִיִּים שֶׁלָּהּ דֶּרֶךְ סִפּוּרִים מְשַׁעַשְׁעִים וּמְלֵאֵי תּוֹבָנוֹת.

"אֶפְשָׁר עוֹד קְצָת טֵלֵוִיזְיָה?", "עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת בַּמַּחְשֵׁב", "עוֹד שְׁנִיָּה בַּטֵּלֵפוֹן הַנַּיָּד..."
אֶת הַבַּקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה שׁוֹמְעִים כִּמְעַט בְּכָל בַּיִת, בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם, וְגַם בַּחוּץ, בַּמְּכוֹנִית,
בְּאֵרוּעִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים וַאֲפִלּוּ בְּחֵיק הַטֶּבַע.
אֵיךְ מִתְמוֹדְדִים עִם הַצֹּרֶךְ שֶׁל הַיְּלָדִים לָשֶׁבֶת מוּל מָסַכִּים הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לָרָצוּי?
מָה כְּדַאי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁהֵם יַחְזְרוּ לְשַׂחֵק זֶה עִם זֶה וְלֵהָנוֹת מִפְּעִילוּיוֹת אֲחֵרוֹת
שֶׁנְּחוּצוֹת כָּל כָּךְ לְהִתְפַּתְּחוּתָם הַבְּרִיאָה? לִקְרֹא יַחְדָּו אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה.

מִיכַל דָּלִיּוֹת 
הִיא יוֹעֶצֶת מִשְׁפַּחְתִּית, מַנְחַת הַתָּכְנִית סוּפֶּרְנָנִי, מַנְכַּ"ל מֶרְכַּז מִיכַל דָּלִיּוֹת וּמְחַבֶּרֶת הַסְּפָרִים "אֵין יְלָדִים רָעִים" וְ"הוֹרִים, מָה הַשְּׁאֵלָה?!".

עָפְרָה שֶׁפֶר־בְּרוֹשׁ
הִיא מַדְרִיכַת הוֹרִים וּמְפַעְנַחַת צִיּוּרֵי יְלָדִים, כּוֹתֶבֶת, עוֹרֶכֶת וּמְתַרְגֶּמֶת.