הספר מגולל את סיפורה של טנזין פלמו, צעירה אנגליה שבחרה לחיות כנזירה בוהיסטית בהודו בשנות השישים. לאחר שתים-עשרה שנים של לימוד ותרגול בודהיזם היא פנתה לחיי פרישות במערה בהימלאיה, שם תרגלה מדיטציות רבות עוצמה, תוך שהיא מגדלת את מזונה בעצמה, מתמודדת עם כפור, רעב, מחלות וחיות פרא, מתוך מטרה להשיג את הבלתי אפשרי – להגיע להארה בגוף של אישה.
מבעד לביוגרפיה המיוחדת במינה של טנזין פלמו, נפרשת תמונה מרתקת של התמורות התרבותיות שחלו בתרבות הטיבטית ובתרבות המערבית משנות השישים ואילך, ושל יחסי הגומלין בין התרבויות הללו, על רקע שיקום חיי הרוח הטיבטיים בהודו לאחר כיבוש טיבט, ועליית הפמיניזם במערב.