כָּל כּוֹכָב הוּא מְיֻחָד, וְאֵין כּוֹכָב שֶׁדּוֹמֶה בְּדִיּוּק לְכוֹכָב אַחֵר, וְכָךְ גַּם יְלָדִים.
יֵשׁ יְלָדִים גְּבוֹהִים וְיֵשׁ יְלָדִים נְמוּכִים.
יֵשׁ יְלָדִים שֶׁמַּרְכִּיבִים מִשְׁקָפַיִם וְיֵשׁ יְלָדִים שֶׁמִּתְקַשִּׁים לָלֶכֶת.
יֵשׁ גַּם יְלָדִים עִם קְשָׁיִים בְּתִקְשֹׁרֶת. קוֹרְאִים לְזֶה אוֹטִיזְם.

אֵיךְ נָכוֹן לְסַפֵּר לְיַלְדְּכֶם עַל הָאוֹטִיזְם שֶׁלּוֹ, וּמַדּוּעַ זֶה חָשׁוּב כָּל כָּךְ? מוּדָעוּת הִיא שָׁלָב מַשְׁמָעוּתִי מְאֹד בְּתַהֲלִיךְ הַקַּבָּלָה הָעַצְמִית שֶׁל הַיֶּלֶד.הַסֵּפֶר "כּוֹכָב מְנַצְנֵץ" הוּא סֵפֶר מַעֲבָר, בְּעֶזְרָתוֹ הַיֶּלֶד עוֹבֵר מִמַּצָּב שֶׁל חֹסֶר מוּדָעוּת לָאוֹטִיזְם שֶׁלּוֹ, לְמַצָּב שֶׁל מוּדָעוּת לְמִי שֶׁהוּא, וְזוֹ הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁהוֹרֶה יָכוֹל לְהַעֲנִיק לְיַלְדּוֹ; הַיְּכֹלֶת לְהַכִּיר, לְהָבִין וּלְקַבֵּל אֶת עַצְמוֹ. כָּל יֶלֶד הוּא שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהַכּוֹכָבִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, וְכָל יֶלֶד הוּא כּוֹכָב שֶׁל הוֹרָיו.
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסֵּפֶר מְיֹעָד לַהוֹרִים, וּבוֹ מְתֹאָר הַתַּהֲלִיךְ שֶׁהַיֶּלֶד וְהוֹרָיו עוֹבְרִים מִשְּׁלַב הָאִבְחוּן וְעַד לַשָּׁלָב שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בַּבַּיִת בְּאֹפֶן טִבְעִי וְחָפְשִׁי וּלְלֹא סוֹדוֹת. הַסֵּפֶר מֻמְלָץ לְמִשְׁפָּחוֹת עִם יְלָדִים עַל הַסְּפֶּקְטְרוּם וּמְהַוֶּה כְּלִי לִיצִירַת שִׂיחַ פָּתוּחַ עִם הַיֶּלֶד, שֶׁהוּא חָשׁוּב כָּל כָּךְ עֲבוּר הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ.