יֵשׁ יְלָדִים וִילָדוֹת, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים הַשּׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת דּוֹמִים זֶה לָזֶה וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ, שׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת דּוֹמִים לְמֻשְּׂאֵי הַעֲרָצָתָם. אֲבָל הָאֱמֶת הַנִּצַּחַת הִיא שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם, הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת, הַנָּשִׁים וְהָאֲנָשִׁים, הֵם כָּל כָּךְ יִחוּדִיִּים. הֵם מִתְבּוֹנְנִים בַּמַּרְאָה וְרוֹאִים אֶת עַצְמָם, וְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵהֶם יוֹדְעִים בֵּינָם וּבֵין עַצְמָם – "הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי, הַיַּלְדָּה הַזּוֹ הִיא אֲנִי, הָאִשָּׁה הַזּוֹ הִיא אֲנִי, הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אֲנִי", וְכָל אֲנִי וַאֲנִי שֶׁכָּזֶה כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה מִזּוּלָתוֹ, לַמְרוֹת כָּל הַקַּוִּים הַדּוֹמִים, לָכֵן אוּלַי כְּדַאי לְכָל אַחַת וְאֶחָד לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת הַשּׁוֹנֶה שֶׁבּוֹ, לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת הַשּׁוֹנֶה שֶׁבַּאֲחֵרִים וְלִלְמֹד לְהָבִין בְּנֵי אָדָם בַּאֲשֶׁר הֵם.