המקום פולין, השנים ,1942... 1941 הסיפורים סיפוריהם
של אנשים, יהודים, הלכודים במצבים בלתי-אפשריים, נרדפים
עד צוואר, ניצודים כחיות, מושפלים, מעונים ומולכים אל
המוות ולרגע אינם חדלים להיות בני אדם , באהבותיהם האישיות,
בחולשתם, בחוסנם, בהיצמדותם הנואשת לחיים. סיפורים אחרים
מתרחשים באירופה המשוחררת, שהשורדים נאלצים להתמודד עם
מה שעדיין לא השתנה בה, עם המשקעים הטבועים בה בשבילם.
דברים שרבים מאתנו מטילים ספק ביכולתה של האמנות לגעת
בהם, מעוצבים כאן בדייקנות מצמררת, בלשון מאופקת וחסכונית,
באירוניה מעודנת אך נוקבת להעיד שאולי בכלזאת יש יוצרים
מעטים, מעטים מאוד, המוצאים את הכוח ואת הדרך לגעת בהם
בלי לזייף. אידה פינק, הסופרת הישראלית הכותבת בפולנית,
נמנית עמם בלי ספק. כתיבתה מפלסת לה דרך של כבוד בין הזעקה
לשתיקה, נוגעת בזוועה ואינה מרפה מן היופי.