כְּשֶׁאַתֶּם בָּאֶמְצַע... אַתֶּם לֹא הֲכִי גְּדוֹלִים וְגַם לֹא הֲכִי קְטַנִּים. אַתֶּם בְּדִיּוּק בֵּינֵיהֶם.

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁעוֹזֵר לָכֶם, וְגַם מִישֶׁהוּ קָטָן יוֹתֵר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתַּעַזְרוּ לוֹ. וּמֵהַמָּקוֹם שֶׁלָּכֶם בָּאֶמְצַע, אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הַקְּצָווֹת.

אֲבָל לֹא תָּמִיד קַל לִהְיוֹת בָּאֶמְצַע – כִּי לִפְעָמִים קָשֶׁה לָדַעַת מָה מְיַחֵד אֶתְכֶם

אוֹ אֵיךְ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ שֶׁהִיא רַק שֶׁלָּכֶם.

הַסֵּפֶר הַשָּׂמֵחַ הַזֶּה הוּא חֲגִיגָה שֶׁל כָּל מִי שֶׁבְּאֶמְצַע הַמִּשְׁפָּחָה,

וְגַם שֶׁל אַהֲבָה בֵּין אַחִים וַאֲחָיוֹת.