הם לא משחקים באותה קבוצה. או שכן?

ג'יימי קנינג מעולם לא הצליח להבין למה הוא איבד את חברו הקרוב ביותר. לפני ארבע שנים, שותפו לחדר המקועקע, השנון ושובר–החוקים ניתק אותו מחייו ללא כל הסבר.
אז מה אם הדברים הפכו למעט מוזרים בלילה האחרון שלהם יחד במחנה האימונים כשהיו בני שמונה–עשרה? זו הייתה קצת טיפשות תחת שכרות. אף אחד לא מת.

הדבר שראיין וסלי הכי מתחרט עליו, הוא שידול חברו הסטרייט להתערבות שגרמה להם לחצות את גבולות מערכת היחסים ביניהם. עכשיו, כשקבוצות הקולג' שלהם נאלצות להיפגש באליפות הארצית, הוא מקבל סוף–סוף הזדמנות להתנצל. אבל רק מבט אחד במושא האהבה ארוכת השנים שלו - זה כל מה שצריך כדי שההשתוקקות שלו תהפוך חזקה וכואבת מאי פעם.

כשראיין מקבל משרת מאמן לצד ג'יימי למשך קיץ חם נוסף במחנה, ג'יימי מגלה כמה דברים על חברו הוותיק... ומגלה עוד דבר גדול על עצמו. ג'יימי חיכה זמן רב כדי לקבל תשובות, אבל נשאר עם עוד שאלות.