תיאור:
אחרי שכל משפחתה נרצחה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה – עד שמכתב הגיע לביתה בטבעון ושינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות: בגרמניה היא אשת עדות המתגוררת כמה חודשים בשנה בבית ילדותה שהפך למוזאון. בישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? מה הם אומרים על החברה הישראלית?
הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה – אחרי ארבעים שנות שתיקה – לשאת עדות. המחברת לוקחת את הקוראים למסע אינטימי של שתי נשים בעקבות שלל נרטיבים סותרים. סיפור עדותה שוברת המוסכמות של קרלה רווה מעלה שאלות בוערות, לפני היעלם אחרון ניצולי השואה. מתוכו עולים מבט ביקורתי על ההתניות של החברה הישראלית בתפיסת מותר ואסור בעדויות על השואה והצעה חדשנית ללימוד זכר השואה בישראל.
"באמצעות כתיבה אתנוגרפית ואוטו-אתנוגרפית פורשת המחברת את סיפורה המדהים של קרלה רווה, על שלל גווניו ותצרפיו המיוחדים. הספר נוגע ברבות מסוגיות היסוד הקשורות לזיכרון השואה בישראל ובגרמניה ולקשר הכמעט-סימביוטי ביניהם. סיפורה של רווה מצליח לפרוץ את מעגל הקלישאות החבוטות והאידאולוגיות ומאפשר לקיים דיון רענן בשאלות יסוד של זיכרון השואה ושל מעמד העד. זהו ספר שפותח את מה שהתרבות ההגמונית מבקשת לסגור".
ד"ר עמוס גולדברג, האוניברסיטה העברית בירושלים
מחיר: 70.20 ₪