סיפורים והרפתקות מחיי החייל העלום אמיל שולץ, המכונה "שלומפ", מסופרים במילותיו שלו

״שלומפ הרים את עיניו. אור דמדומים עמד בחוץ, וגשם דק טפטף. אימא שלחה לו מאפים, זוג גרבי צמר ואת כל מה שאימא מודאגת עשויה לחשוב עליו. היא צירפה גם ספר ובו שירים קטנים על האביב, על אהבה, על הסתיו ועל הגעגועים, כמו שביקש לעצמו.״

ב־1928 יצא לאור בגרמניה, בעילום שם רומן אוטוביוגרפי בחלקו - שלומפ. שנה לאחר מכן יצא הספר לאור בארצות הברית ובבריטניה. ב־1933 אסרו הנאצים על הפצתו של הספר, בגלל הביקורת האנטי־מלחמתית והנימה הסאטירית שבה הציג את גרמניה והגרמנים.

הספר מתאר את קורותיו של אמיל שולץ, הידוע בכינויו "שלומפ", בזמן שירותו כשוטר צבאי בצרפת הכבושה במלחמת העולם הראשונה. שלומפ בן ה-17, רומנטיקן, חולמני וחובב סיכונים מתגייס למלחמה ב-1915 משום שזו הדרך הטובה ביותר לטעמו להכיר בנות. וכך היה, כשהוצב בתפקיד פקידותי כמפקח על שלושה כפרים בצרפת, שם העביר את זמנו בנעימים. כעבור זמן מה שלומפ מוצב בחזית, והזמנים הטובים מגיעים לסופם - או אז החל שלומפ להבין דבר או שניים על המלחמה, על נאמנות וטוהר אנושי.