תיאור:
דילן סנט קלייר הוא כאוס.
כאוס תמיד משאיר אחריו הרס וחורבן.
הייתי צריכה לצפות שקרבה לגבר הרסני כמוהו תוביל לשיברון הלב שלי.
נדלקתי על דילן סנט קלייר ביום שבו הוא נחת אל תוך חדר השינה שלי לפני עשר שנים. "יש לך טעות בחלון, רומיאו." יריתי לעברו בזחיחות והוא חייך בשעשוע.
הייתי בת אחת־עשרה, הוא היה בן שבע־עשרה.
ילד רע מהצד הגרוע של העיר, עם פנים של מלאך עטורות חבּורות מהקרב האחרון שלו. דילן הפך לכוכב הראשי בפנטזיות ההתבגרות שלי.
היה לי ברור שהוא מחוץ לתחום בשבילי. טאבו. ולכן לאורך השנים ניסיתי לכבות את הבערה שחשתי אליו וויתרתי על התקווה שיום אחד נהיה יחד.
עד שהוא נישק אותי על החוף בליל חורף זרוע כוכבים ואמר ארבע מילים ששינו את הכול.
מילים שהעדפתי לשכוח. מילים שגרמו לי להרגיש בוגדת.