יש לך מזל גדול שעמדתי כאן, עוד היית יכולה לשבור את הראש.” עיניים חומות, מלאות חיים אך חמורות סבר, מביטות בי מלמעלה והן סוערות, מסעירות ועמוקות. פניו היפות, יוצרות תחושה חמימה עמוק בתוך בטני ואני מסרבת לנתק ממנו את עיניי. הוא עוצר נשימה.
“עכשיו זה הזמן שאני אמורה להודות לך?” הוא מסיט את ראשו ושיערו הארוך במיוחד מדגדג את פניי. הוא מרים את ידיו, אוסף אותו לפקעת מסורבלת ורק אז אני קולטת שאני נשענת עליו. ממש עליו.
“כן?” הוא ספק שואל, ספק קובע בחיוך רחב החושף שיניים מושלמות.
זה החיוך היפה ביותר שראיתי בחיי.
מעיין רפאל השתחררה מהצבא לפני פחות משנה ונלחמת כדי להציל את משפחתה מקריסה כלכלית. כמפרנסת היחידה במשפחה, העול הבלתי נתפס המונח על כתפיה לא מניח לה לרגע, מכריח אותה לשכוח את עצמה ואת צרכיה לחלוטין.
עוז שגב הוא שחקן טניס מפורסם. בדומה למעיין, הוא נלחם כדי להשיג את מטרותיו, מתאמץ לשרוד בעולם חסר רחמים. אך בניגוד אליה, מגיל צעיר הוא קוטף ניצחון אחר ניצחון וקוצר תהילה.
מפגש מקרי מחבר את מסלול חייהם, תשוקה בוערת ניצתת והחוויה המטלטלת מאלצת את עוז ומעיין להתמודד עם דברים שלא הכירו מעולם.
כשהצרות מופיעות, עליהם להחליט האם יתמודדו עם המכשולים העומדים בפניהם יחד, או אם מוטב להם ללכת כל אחד לדרכו.
“שובר שוויון” הוא סיפרה השלישי של רעות ממן שיצא בהוצאת ‘יהלומים’. קדמו לו הספר “הדרך לדרור” והנובלה “הזדמנות שנייה“, שקצרו הצלחה מרובה בקרב קהל הקוראים וכיכבו ברשימות רבי המכר.