לְאֵמִילִי, אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁל הַאנְק, יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת. מָה הִיא רוֹצָה בְּמַתָּנָה? נָחָשׁ! כְּלוֹמַר, אִישׁ עִם נָחָשׁ שֶׁיּוֹפִיעַ בַּמְּסִבָּה שֶׁלָּהּ. זֶה כַּמּוּבָן בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, אֲבָל לְהַאנְק יֵשׁ רַעְיוֹן! כְּמוֹ תָּמִיד אֵצֶל הַאנְק, מָה שֶׁמַּתְחִיל כְּרַעְיוֹן נֶהֱדָר, מִסְתַּיֵּם בְּאֹפֶן מְאוֹד לֹא צָפוּי. אָז מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, הָיָה אוֹ לֹא הָיָה נָחָשׁ בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת? הַאנְק צִ'יפְּסֶר הוּא הַיֶּלֶד הֲכִי מַצְחִיק בַּכִּתָּה, אֲבָל לִפְעָמִים גַּם הַיֶּלֶד שֶׁקְּצָת צוֹחֲקִים עָלָיו. סִדְרַת הַסְּפָרִים בְּכִכוּבוֹ כָּבְשָׁה אֶת רְשִׁימוֹת רַבֵּי הַמֶּכֶר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְשָׁבְתָה אֶת לֵב הַקּוֹרְאִים.