רגע לפני השינה, בחופשה במלון, מחפשת אן-ליז משהו לקרוא. בשידת הלילה, עמוק במגירה, היא מגלה צרור דפים כרוכים. זהו כתב יד נושן של רומן נשכח. אן-ליז קוראת בו כמהופנטת. קשה לה להסביר מה בדיוק מושך אותה בסיפור, אבל כשהיא מגלה כרטיס ביקור חבוי בין דפיו, היא עושה מעשה חסר היגיון: היא כותבת מכתב לסופר האלמוני ומצרפת אליו את כתב היד. מה הסיכוי שתקבל תשובה? נמוך מאוד, אבל כעבור ימים ספורים הדוור מניח בתיבת הדואר שלה מכתב תשובה. הכותב הוא סילבסטר, מחבר הרומן, ולטענתו – הוא כתב רק מחצית ממנו.

כך מתחילה חליפת מכתבים בין אן-ליז לסילבסטר ולדמויות נוספות שקראו את כתב היד במהלך השנים. אן-ליז אינה מוותרת. היא נחושה לגלות מי כתב את סופו של הספר, ואגב כך מגלה מהו כוחה של יצירה שנכנסת אל הלב, וכיצד חייהם של אנשים כה רבים הפכו טובים יותר בעקבות קריאתו של הספר האבוד.

חדר 128 מאת קטי בונידן הצרפתייה הוא ספר מלא קסם וחום, ספר שהקריאה בו סוחפת אותנו, הקוראים, כפי שהדמויות ברומן נסחפות אחר כתב היד שבו, ספר שמצליח היכן שכל סיפור טוב מצליח בו: לפוגג כעס ישן ולהפגיש שוב בין אנשים שהיו פעם יקרים זה לזה.