דייב סגל הוא איש מיוחד. רומנטיקן-ציניקן, רגיש-אדיש, חי את הרגע וחושב מחוץ לרגע; איש של סתירות מן הדור הישן, אדריכל שאפתן ושבע של בתים משותפים פשוטים והיכלי תרבות בנאליים, נשוי + 2, שנקלע בעל כורחו למשבר גיל החמישים. מעשה חגיגי וקפריזי שעשה מבריח אותו אל ארצות הברית. ההרפתקנות הרדומה שלו, וחשבון הנפש הרדום גם הוא, מתעוררים במלוא עוצמתם ומתלכדים לכדי פצצת זמן מתקתקת. לאן יובילו אותו השבילים? ובאיזו דרך יבחר?

 

השחקן, הבמאי ויוצר התיאטרון עודד קוטלר בוחר לראשונה בדרך המילים לבדן, ומתגלה גם כאן כנוכחות דוקרנית וחיה. כמי שהלך בגדולות ובין מרחבים שונים, מכיר קוטלר היטב את החומר האנושי הפריבילגי שאותו הוא מפרק לעינינו בפיכחון מסחרר ובאירוניה שאינה נעדרת חמלה. במובנים רבים, בדיוניים, משועשעים ומשועשעים פחות, יצר כאן קוטלר את בן דמותו שלו, את אי הנחת שהפעילה תמיד את יצירתו ולא הניחה לו לקפוא על שמריו. דייב, שקפא על שמריו במשך שנים, הופך ל"משוטט": מי שמולך מתוך תשוקה ומונע מכוח היופי בחיפוש מתמיד, מייסר ופתטי לפרקים, אחר המקום שבו אהבה, יצר ואינטלקט הופכים לאחד. התחנות המרתקות והסותרות של מסעו, מזונה מקומית ועד אהבת נעורים גוועת, מפוררות בהדרגה את המסכה שדבקה לפניו במשך השנים ומקרבות אותו, צעד ועוד צעד, אל גאולת התהום.