אַייבִי וּבִּין בְּטוּחוֹת שֶׁהֵן יוֹדְעוֹת מָה יַעֲשׂוּ כְּשֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלוֹת. אֲבָל אָז הֵן פּוֹגְשׁוֹת אֶת הֶרְמָן צַיַּד הָאוֹצָרוֹת בִּירִיד הַקַּרְיֵרָה בְּבֵית הַסֵּפֶר וּמְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתָּן. לֹא רַק שְׁתֵּי הַחֲבֵרוֹת מִתְאַהֲבוֹת בַּמִּקְצוֹעַ הַמְּיֻחָד - כָּל תַּלְמִידֵי כִּתָּה בּ’ מַתְחִילִים לְחַפֵּשׂ אוֹצָרוֹת – וְגַם מוֹצְאִים. כֻּלָּם, מִלְּבַד אַייבִי וּבִּין... הַאִם אֵין לָהֶן אַף טִפַּת כִּשָּׁרוֹן? וְאוּלַי הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל מַזָּל? אַייבִי וּבִּין בִּכְלָל לֹא דּוֹמוֹת, אֲבָל הֵן הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, וְהֵן הַגִּבּוֹרוֹת הַמַּצְחִיקוֹת וְהַפְּרוּעוֹת שֶׁל סִדְרַת סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁכָּבְשָׁה אֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית, וְעַכְשָׁו גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל. אַייבִי וּבִּין יוֹרְדוֹת לְעֹמֶק הָעִנְיָן הוּא הַסֵּפֶר הַ–12 בַּסִּדְרָה.